על התכנית

משרד העלייה והקליטה בשיתוף האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך, מפעיל תוכנית לתגבור לימודי של תלמידים עולים בגילאי בית הספר היסודי (כיתות א’–ו’) .

מטרת התוכנית

שיפור והעשרת השפה העברית, קידום ההישגים הלימודיים והשלמת פערים במקצועות הלימוד השונים
מתוך התאמה לצורכי התלמידים ולנלמד בכיתות .
התוכנית מלווה במהלך שנת הלימודים ע”י הרכזות הפדגוגיות של העמותה

העולים החדשים בישראל מתמודדים עם מגוון אתגרים ייחודיים שנובעים מהמעבר לארץ חדשה, כאשר ניתן להבחין בהבדלים בין האתגרים של ההורים לבין אלו של הילדים.

מאפייני ההורים:

ההורים בקרב העולים החדשים מתמודדים עם קשיים רבים הקשורים בעיקר לתעסוקה, שפה, ותחושת השייכות. מבחינת תעסוקה, פעמים רבות ההורים נאלצים לעבוד בעבודות שאינן תואמות את השכלתם או את הניסיון המקצועי שלהם מהארץ שממנה הגיעו. השפה העברית מהווה מכשול משמעותי, במיוחד אם הם מגיעים מארצות שבהן לא נחשפו לשפה זו קודם לכן. האתגר הלשוני מקשה גם על התקשורת עם המערכת הציבורית, השירותים החברתיים ואפילו השתלבות בחיי הקהילה. תחושת הזרות והבדידות גם הן נוכחות, במיוחד בקרב אלו המגיעים ממדינות בהן התרבות שונה באופן משמעותי מזו הישראלית.

מאפייני הילדים:

הילדים של העולים החדשים חווים בדרך כלל תהליך קליטה שונה. על אף שגם הם מתמודדים עם קשיי שפה ותרבות, הם נוטים ללמוד את השפה מהר יותר, בעיקר בזכות השהות במסגרת החינוכית כמו גנים ובתי ספר. יחד עם זאת, ילדים רבים עלולים להרגיש קרועים בין הבית שמייצג את התרבות והשפה המוכרת מהארץ שממנה הגיעו, לבין בית הספר והחברים שמייצגים את התרבות הישראלית. מצב זה עשוי לגרום לקונפליקטים פנימיים וכן למתח בתוך המשפחה, כאשר הילדים לעיתים חווים תהליך התאקלמות מהיר יותר מהוריהם.

קשיים:

הקשיים המרכזיים של העולים החדשים בישראל נוגעים לאינטגרציה תרבותית, כלכלית וחברתית. היעדר שליטה בשפה העברית מקשה על ניהול חיי היום-יום ויוצר תחושת ניכור. בתחום התעסוקה, רבים מתקשים למצוא עבודה התואמת את כישוריהם המקצועיים, מה שיכול להוביל לירידה ברמת החיים ולתחושת תסכול. מבחינה חברתית, קיים קושי להשתלב בקהילה המקומית, בשל הבדלי תרבות ואורח חיים, מה שעשוי להעמיק את תחושת הבדידות והנתק מהחברה הישראלית.

דרכי התאקלמות:

תהליך ההתאקלמות של העולים החדשים כולל מגוון דרכים המסייעות להורים ולילדים להשתלב בחברה הישראלית. אחד הכלים המרכזיים הוא אולפן ללימוד עברית, שמאפשר לעולים לרכוש את השפה ולהשתמש בה בחיי היום-יום. מערכות התמיכה החברתיות כמו עמותות וארגונים שמיועדים לעולים מספקים תמיכה רגשית, ייעוץ והכוונה במציאת תעסוקה והשתלבות בקהילה. במקביל, מסגרות החינוך מסייעות לילדים להשתלב מבחינה חברתית, תוך כדי הענקת תמיכה לימודית ורגשית בהתאם לצורך.

ההתאקלמות בחברה הישראלית אינה תהליך מיידי, אך בעזרת מערכות התמיכה והשירותים השונים המוצעים לעולים, משפחות רבות מצליחות להשתלב באופן מוצלח לאורך זמן.
תפקיד בית הספר ומערכת החינוך בתהליך קליטת עולים חדשים

קליטת עולים חדשים היא אחד האתגרים המרכזיים שעמדו ועדיין עומדים בפני החברה הישראלית. במרכזה של משימה זו עומדת מערכת החינוך, ובעיקר בתי הספר, שמהווים זירה מרכזית להשתלבות הילדים והמשפחות החדשות בחברה הישראלית. מערכת החינוך משמשת כמנוע אינטגרציה חברתית ותרבותית, ויש לה תפקיד מכריע בתהליך קליטת העולים החדשים, הן ברמה הלימודית והן ברמה החברתית-רגשית.

תמיכה בשפה ובתרבות

האתגר הראשוני שעומד בפני ילדים עולים חדשים הוא ההתמודדות עם השפה העברית. ילדים המגיעים ממדינות שונות עשויים להיתקל בקשיי תקשורת בשל חוסר היכרות עם השפה המקומית. תפקידו של בית הספר הוא להעניק להם את הכלים הנדרשים כדי ללמוד את השפה באופן אינטנסיבי ומכוון. תכניות כמו אולפני עברית מיועדות במיוחד עבור תלמידים עולים ומאפשרות להם לרכוש את היכולת לתקשר וללמוד בעברית.

הקלת המעבר התרבותי היא אף היא חלק מרכזי בתהליך. ילדים המגיעים מתרבויות שונות מביאים עמם ערכים, נורמות והתנהגויות המושרשות בתרבותם המקורית. מערכת החינוך נדרשת להתמודד עם אתגר זה על ידי שילוב של תכנים חינוכיים שמעודדים את שמירת הזהות התרבותית של התלמידים, לצד חיזוק תחושת השייכות לחברה הישראלית. כך, על בית הספר לסייע לתלמידים להבין ולהתאים את עצמם לערכים ולנורמות של החברה הישראלית, מבלי לגרום לטשטוש הזהות המקורית שלהם.

שילוב חברתי ורגשי

בתי הספר הם מסגרות חברתיות חשובות מאוד עבור תלמידים, במיוחד עבור תלמידים עולים. ילדים המגיעים ממדינות אחרות עשויים לחוש בדידות וניכור בשלב הראשוני, עקב היעדר חברים מוכרים וקשיים בהבנה הדדית עם ילדים מקומיים. תפקיד מערכת החינוך הוא לקדם תכניות חברתיות שיסייעו בשילובם של הילדים בקבוצות חברתיות, הן בכיתה והן מחוצה לה. פעילויות משותפות כמו ימי גיבוש, חונכות ותכניות שילוב נוספות עוזרות לילדים העולים להרגיש חלק מהחברה ולפתח קשרים חברתיים.

כמו כן, לתמיכה רגשית תפקיד מרכזי בתהליך זה. ילדים עולים עשויים להתמודד עם קשיים רגשיים עקב המעבר למדינה חדשה, הפער התרבותי והניתוק ממשפחתם המורחבת ומחבריהם במדינת המקור. על מערכת החינוך לספק סיוע רגשי מותאם באמצעות יועצים חינוכיים, פסיכולוגים ותכניות תומכות כמו קבוצות תמיכה רגשית ופעילויות המכוונות לחיזוק תחושת הביטחון העצמי והחוסן הנפשי.

תכניות לימוד מותאמות

הבדלי השפה והתרבות עלולים ליצור פערים לימודיים בין תלמידים עולים חדשים לבין תלמידים ותיקים. מערכת החינוך צריכה להיערך לכך באמצעות תכניות לימוד המותאמות לצרכיהם של התלמידים העולים. דוגמאות לכך הן שיעורי תגבור בעברית, מתן סיוע פרטני לתלמידים הזקוקים לכך, והתאמת החומר הנלמד כך שיוכל להיות מובן וקשור לחייהם של התלמידים העולים.

כמו כן, הכשרת צוותי ההוראה להתמודדות עם הצרכים הייחודיים של תלמידים עולים היא חיונית. על המורים לפתח הבנה עמוקה של תהליך ההסתגלות שעוברים הילדים ולדעת כיצד לגשת לנושאים כמו זהות, פערי תרבות וקשיים רגשיים. הכשרת המורים מאפשרת להם לתמוך בתלמידים בצורה אפקטיבית יותר ולסייע להם להתגבר על מכשולים לימודיים וחברתיים כאחד.

שיתוף ההורים בתהליך

מערכת החינוך לא מתמקדת רק בתלמידים, אלא רואה בהורים שותפים חשובים בתהליך הקליטה. המעורבות של ההורים בתהליך החינוכי של ילדיהם היא קריטית להצלחת הקליטה של התלמידים בבתי הספר. מערכת החינוך פועלת כדי לשלב את ההורים בתהליך החינוכי, גם אם לעיתים קיימים פערי שפה ותרבות שמקשים על תקשורת ישירה. בתי הספר יכולים לארגן מפגשי הורים בשפות שונות, תרגומים של מסמכים חשובים, והנגשת מידע להורים דרך אמצעים דיגיטליים.

שיתוף ההורים בתהליך מאפשר להם להבין את תהליך הקליטה של ילדיהם ולקבל כלים להתמודדות עם האתגרים השונים. בכך נוצר חיבור חזק יותר בין ההורים למערכת החינוך, מה שתורם לתחושת שייכות ולחיזוק הקשר בין המשפחה למוסד הלימודי.

סיכום

מערכת החינוך ובתי הספר בישראל ממלאים תפקיד מרכזי בתהליך קליטת העולים החדשים. הם מספקים לתלמידים כלים לרכישת השפה העברית, מציעים תמיכה רגשית וחברתית ומסייעים בשילובם בחברה הישראלית. מערכת החינוך גם פועלת לשילוב ההורים בתהליך, כדי להבטיח שהמשפחות יצליחו להשתלב בצורה מיטבית במדינה החדשה.
עברית – שפה נוספת עקרונות – סיכום הכשרת מורים תשפ”ד

הוראת עברית שפה שנייה לבתי הספר היסודיים מבוססת על העיקרון שהקניה של שפה דבורה (האזנה ודיבור) קודמת להקניית שפה כתובה (קריאה וכתיבה)

רכישת השפה העברית תתבצע תוך הישענות על המטען התרבותי הקיים. ההיבטים הלימודיים יבחנו ע”פ הידע הלשוני ומידת הביצוע של הלומדים תוך הישענות על מיומנויות כשירות אוריינית ואסטרטגיות למידה מוכרות בשפת האם.

לימוד השפה העברית יהיה מדורג. יתחיל ממילים מוכרות ופשוטות

ויתרחב למילים מורכבות ופחות מוכרות.

רכישת מילים חדשות תהיה בהוראה מכוונת ושיטתית, סביב ההקשר הנלמד וחזרה עליהן בהקשרים שונים.

בתהליך ההוראה ישולבו טקסטים שמיעתיים וחזותיים וטקסטים מעולם התוכן של הלומדים.

הלמידה תהיה מגוונת ומעוררת הנעה ללמידה

הלמידה תהיה מותאמת ללומדים תוך התחשבות בהטרוגניות

הלומדים יהיו שותפים בתהליך הלמידה, על מנת לעודד למידה פעילה

חלק נכבד מהתכנית הוא לטפח דימוי עצמי חיובי

חיזוק תחושת מסוגלות וזיקה לארץ ולתרבות.